אנחנו אמנם רגילים לחשוב ככה באופן אוטומטי.
כואב לי- סימן שמשהו לא בסדר בגוף שלי. אז זהו, שלאו דווקא.
משתף אתכם ב2 סיפורים מ-ר-ת-ק-י-ם.
התמונה הראשונה שייכת לעיתונאי אוסטרלי שסיקר את המלחמה בפיליפינים.
מסתבר שהוא חטף קליע שהגיע לו כמעט עד העורק הראשי (!!!)
כל מה שאדם התלונן עליו היה קצת אי נוחות או רגישות קלה בלסת 🙀
הקליע כמעט הרג אותו! בוודאי שיצר נזק ברקמות.
והאיש כמעט ולא הרגיש!!
התמונה השנייה שייכת לפועל בניין בריטי צעיר
שקפץ על בורג שחדר לו את הנעל מלמטה למעלה. אאוץ'!
האיש סבל מכאבי תופת והובהל לבית חולים.
קיבל משככי כאבים נרקוטיים. עדיין כאב לו כאבי תופת.
רק אחרי שסיממו אותו, פחות או יותר, הצליחו להוריד לו את הנעל.
ואז מה גילו?
שהבורג עבר בין האצבעות ובכלל לא פגע לו ברגל!! 😁😁
רגע רגע, מה קורה פה?
איך יכול להיות שלעיתונאי לא כאב בכלל ופועל הבניין סבל מכאבי תופת?!?
מסתבר שכאב הוא מנגנון קצת יותר מורכב ממה שאנחנו רגילים לחשוב.
המח שלנו הוא זה שמייצר את חוויית הכאב.
מתי?
כאשר הוא מפרש את הסיטואציה כמסוכנת. וכן, לפעמים גם המח שלנו טועה, מה לעשות...
Comentarios