כמה שנרצה לחשוב על עצמנו כיצורים הגיוניים
נוכל לשים לב שלעיתים קרובות מוחנו נופל למלכודות ערמומיות
שלא תמיד קל לראות אותן.
✅ אני צריך/חייב/מוכרח: כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו אני צריך או אני חייב? מי הוא זה שמחייב אותנו?
✅ חשיבה בשחור לבן –
אני לא אלך יותר למוזיאונים כי הליכה ממושכת מכאיבה לי
אין סיכוי שאעשה יותר ריצות בחיים שלי בגלל הגב
אולי אפשר באמצע? אולי ללכת קצת ולנוח? או לרוץ מרחק קצר?
✅ קפיצה למסקנות –
אם כואב לי כשאני עושה תנועות מסוימות אז זה בטח בגלל
שמשהו בגוף שלי לא בסדר.
✅ הכללה – בכל פעם שאני עושה X כואב לי....
באמת באמת כל פעם? 🤔
✅ זלזול בחיובי – כן אבל זה רק שבוע שלא כאב לי....כן אבל הצלחתי לעשות הליכה רק פעם אחת השבוע...
אבל לפני שבוע כאב כל הזמן ולא הצלחת לעשות אפילו הליכה אחת 🙂
✅ נבואת העתיד – כשאתגבר בטוח יכאב לי יותר.
אם אעשה את זה יכאב לי
זו רק נבואה ואת לא באמת יודעת מה יקרה בעוד שנה (או שעה או שנייה) מהיום 😊
חשוב לשים לב שכל אלה הן רק מלכודות חשיבה 🧠
הן לא המציאות עצמה, אלא המציאות שאנחנו בוחרים לברוא
שווה לעצור מידי פעם כאשר נסחפים לזרם מחשבות שכזה,
לעצור ולהגיד. היי, אלה רק מחשבות. זו לא המציאות.
ומפעם לפעם לבדוק איך אני יכול/ה
להסית את המחשבות שלי לכיוון חיובי יותר.
כי ככל שנהיה יותר בזה > יש סיכוי שהכאב יופחת, אפילו במעט.
אז למה לא?
תחשבו על זה 😉
Comments