כאב הוא כמו נקודה שחורה על דף לבן (דמיינו את זה רגע...) יש המון לבן מסביב, אבל המיקוד שלנו הוא בנקודה השחורה שבאמצע. כאב יודע למשוך ולמגנט את תשומת הלב, לפעמים בעוצמה רבה. הפרוקדס הוא שככל שאנחנו מתמקדים בו יותר - הוא תופס יותר נוכחות בחיינו, וזה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים, נכון? לכן אני ממליץ לנסות למצוא ולהיות מודעים לרגעים ולתחושות נעימות שמתרחשות מסביב לכאב (הדף הלבן):
תחושה נעימה בגוף, מזג אוויר נעים, התבוננות בטבע מסביב, רגע כזה נחמד עם בן או בת הזוג או עם בני המשפחה, אוכל שטעים לי, איזור שמרגיש רפוי, לא כואב.
תהיו רגע עם התחושה הנעימה הזו. תקדישו לה שניה או שתיים או שלוש.
ככל שנמקד את תשומת הלב ונפנה קשב אל רגעים כאלה -
החוויה בחיים שלנו תיתפס על ידינו כחיובית יותר ונעימה יותר,
וגם המח שלנו יחפש עוד ועוד רגעים כאלה.
ה"נדלן" של התחושות הטובות במח יגדל ויתפוס יותר מקום.
תחשבו על זה (:
Comments