"תן לעני דג, והוא יהיה שבע היום. תן לעני חכה, ולמד אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו"

נראה לי שהסיבה שבגללה אני הכי אוהב את מה שאני עושה

היא העובדה שהאדם מקבל לידיו את האחריות והיכולת

להתמודד בעצמו עם הכאבים והאתגרים, בניגוד להרבה שיטות טיפול שבהן

האדם מפתח סוג של תלות במטפל.

תהליך מסוג כזה נותן לאדם את האחריות את היכולת, ואת תחושת המסוגלות שהוא יכול לעזור לעצמו. וזה אכן מה שקורה ברוב רובם של המקרים.

במקרה הזה, מטופלת שבעבר

הצליחה להשתחרר מכאבי הגב והמגבלות

בעזרת שינוי תפיסתי והתנהגותי (אצלה זה קרה ממש מהר, לשמחתנו).

הפעם הגיעו כאבי בירכיים.

ניסינו להיפגש ולא הצלחנו

אבל לשמחתי גם לא היינו צריכים.

היא חזרה אל אותן טכניקות שעזרו לה בעבר עם כאבי הגב

והשתחררה מכאבי הברכיים שהציקו לה.

נכון, אני יודע שהכי כיף ונחמד לשכב על מיטה ולקבל טיפול.

יותר מזה שזה נוח וכיף, אנחנו פשוט מורגלים שככה זה עובד. יש מטפל ואני מטופל. אז זהו, שמהניסיון שלי, הרבה פעמים זה לא ממש עובד, נכון? אין מה לעשות, ברוב המקרים של הכאבים הכרוניים זה פשוט לא מספיק.

אם גם לך זה לא ממש עבד עד כה -

ממליץ לך לחפש את איש המקצוע

שייתן לך ארגז כלים לעבוד איתו,

כזה שתוכל/י להשתמש בו בכל זמן.

ברכה והצלחה